#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. מי עדיף ממי: לעשות, ללמוד לעצמו או ללמד לאחרים? 	"לרש""י (ד""ה למיגמר) ללמד לאחרים עדיף ממעשה ומעשה עדיף מללמוד לעצמו וכפרש""י פירש המהרש""א כאן את דעת ר""ת (בתוד""ה והאמר) אמנם במהרש""א בקידושין (מ, ב על תוד""ה תלמוד) כתב שדעת ר""ת בתוס' סוף פ""ק דב""ק שללמד לאחרים עדיף מללמוד לעצמו וללמוד לעצמו עדיף ממעשה. לשאלתות דרב אחאי גאון (בתוד""ה והאמר) ללמוד לעצמו עדיף ממעשה ומעשה עדיף מללמד לאחרים."	"ב""ק יז. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עב. ְלמה זוכה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים? 	זוכה לנחלת שני שבטים והיינו שזוכה לכילה כיוסף וזוכה לנחלת יששכר שהיה עשיר בנכסים. אית דאמרי אויביו נופלין לפניו כיוסף וזוכה לבינה כיששכר.	"ב""ק יז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. מדוע המשנה מבארת תחילה מזיק דרגל ומדוע תנן הכא היתה מבעטת? 	"כתבו התוס' (ד""ה כיצד) בשם ר""י דקאי על תחילת המשנה לעיל טו, ב השן מועדת וכו' הרגל מועדת וכו' ושן ורגל כחד חשיבי משום דשוים בהלכותיהם ומחד קרא נפקי, ומשום דתנא רגל בתר שן פתח תחילה ברגל שסליק מיניה <sup>כו</sup>. כתבו התוס' (ד""ה היתה) דאגב ששוה לצרורות אמרה המשנה היתה מבעטת <sup>כז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כו. והרשב""א  (ד""ה כיצד)  כתב שלשמואל שמפרש שור לרגלו קאי אמאי דפתח תנא במשנה הראשונה בפ""ק.
<br>כז.  והרשב""א  (ד""ה היתה)  כתב כתוס' והוסיף ואפשר דמשום דתקלה יוצאת מרגל תנא ליה בין מילי דרגל וא""נ לסותמה דלא כר' טרפון דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם, וכל זה אינו שוה לי ליתני בתולדות הקרן, ולמאן דמפרש בגמ' מחמת ביעוט חצי נזק אתי שפיר, דמשום צרורות נקט ליה ולומר דצרורות הבאות מחמת כח הביעוט חצי נזק ,    הא צרורות כאורחייהו נזק שלם וכסומכוס. ואי כרבנן שמא אתי לאשמועינן דאפילו צרורות הבאות מחמת הביעוט חצי נזק ואין שינוי, ואי נמי לאשמועינן בהפך ויש שינוי, וכבעיא דרב אשי  (יט, א).</span>"	"ב""ק תוס' יז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד. דרסה על הכלי ברשות הניזק ושברתו ונפל על כלי אחר ושברו כמה משלם על כל כלי ומדוע ומה בא להשמיענו? 	"על הראשון נ""ש מדין רגל ועל השני ח""נ מדין צרורות. כתבו התוס' (ד""ה דרסה) שבא להשמיענו שלא נאמר שכל שדרסה על הכלי כל כך בחוזק מסתמא להזיק נתכוונה ויהיה דינה כקרן <sup>כח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כח.  והרשב""א  (ד""ה דרסה)  כתב שבא לומר שחייב על הכלי השני מדין צרורות.</span>"	"ב""ק יז. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. צרורות כאורחייהו כמה משלם ומדוע? 	לסומכוס נזק שלם דקסבר כוחו כגופו. לרבנן חצי נזק דהלכתא גמירי לה.	"ב""ק יז:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל או זרק חץ על כלי ובא אחר ושברו האם השני חייב ומדוע? 	"זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו לרבה השני פטור דבתר מעיקרא אזלינן, והשני מנא תבירא תבר. ורבא הסתפק אם אומרים כן או בתר תבר מנא אזלינן וחייב. כתבו התוס' (ד""ה זרק) שאם זרק אבן או חץ על הכלי ובא אחר וקדם ושברו פשיטא דהשני חייב ולא שייך כאן מנא תבירא תבר דאי אזלינן נמי הכא בתר מעיקרא לא משכחת בצרורות ח""נ <sup>כט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כט.  דייק הקצוה""ח  (סי' שצ סק""א)  מהרא""ש כאן  (סו""ס ב)  שחולק על התוס' וסובר שאף בזרק חץ על הכלי אזלינן בתר מעיקרא ולכן אם קדם אחר ושיברו השני פטור [ויש אחרונים שחולקים על פירושו ברא""ש]. ולהלכה כתב הרא""ש  (סי' א)  שהרי""ף פסק כרבה ואע""ג דרבא מספקא ליה כיון דלרבה פשיטא ליה, ודאי דרבה מוציא מספק דרבא ועוד דרבא תלמידו דרבה הוא.</span>"	"ב""ק יז: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. תניא הידוס אינו מועד וי""א ה""ז מועד. באלו אופנים ניתן לבאר את המחלוקת ובמה פליגי? (4) "	"1. שגלגל הכלי ברקידתו למקום אחר ונשבר ונחלקו אם בתר מעיקרא אזלינן והוי גופו או בתר תבר מנא אזלינן והוי צרורות.<br>2. בהתיז צרורות ושיברו כלים ובפלוגתא דסומכוס ורבנן.<br>3. בהתיז צרורות ושיברו כלים אם ח""נ צרורות מגופו משלם או מעלייה משלם.<br>4. בהתיז צרורות ושיברו כלים ג' פעמים אם יש העדאה לצרורות."	"ב""ק יז:- יח:"		
